השפעת כריית חול ימי על אורגניזמים

Transcription

1 השפעת כריית חול ימי על אורגניזמים יוני 4102

2 רקע הפעילות הימית המוגברת בחופי ישראל בשנים האחרונות )תעשיית גז ונפט, הקמת תשתיות שונות וכדומה( מהווה איום על הסביבה הימית. התפלה, שמירה על הסביבה ועל מערכות אקולוגיות מורכבות דורשת ידע מדעי נרחב ומדויק, אולם קיומו של גוף ידע זה באקדמיה בלבד אינו מספיק לקבלת החלטות מדיניות מושכלות. מצד אחד, יש צורך שמדענים, בעלי הידע, יהיו מעוניינים ומסוגלים להעביר אותו למקבלי ההחלטות בצורה ברורה. מצד שני, קובעי המדיניות, כלומר הרגולטור, להבין ולהפנים אותו בתוך מערכת אמורים לקבל את כל המידע שהם זקוקים לו, המשתמש שהוא קובע המדיניות והמדען כיום שני קצוות אלה קבלת ההחלטות. אינם מצליחים לקיים את המערכת הזו וליצור מדיניות מבוססת שהוא בעל הידע מדע. האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה מאגדת את אנשי האקדמיה והמקצוע בתחומה. מטרתה העיקרית היא להציע מדע רלוונטי ועדכני למקבלי ההחלטות, והיא רואה זאת כחלק מתפקידם של החברה האזרחית ושל אנשי האקדמיה. כדי להתמודד עם אתגר רב ממדים זה של שמירת הסביבה הימית ושל חיבור בין מדענים לקובעי מדיניות, החליטה האגודה להקים ועדות מומחים שיטפלו בסוגיות ספציפיות ויעזרו לרגולטור לקדם מדיניות מתאימה מבוססת מדע. ועדות אלה יפעלו באמצעות קידום שיתוף פעולה בין האקדמיה, מכוני המחקר הממשלתיים ואנשי המקצוע במשרדי הממשלה. לאגודה ניסיון רב שנים של יצירת שיתוף פעולה בין הרגולטור ובין מדענים למתן מענה מדעי לשאלות מדיניות שעל הפרק. מסמך זה חובר בעקבות דיון בסוגיית החול הימי כמחצב והשפעות אפשריות של הכרייה על הסביבה החופית ועל המערכות האקולוגיות. עורך: ד"ר ערן ברוקוביץ' כותבים: ד"ר נגה סטמבלר, ד"ר דני כרם, ד"ר דניאל שר תמונת שער על ידי (CC) Eric Bakker, latitudes-flickr 2

3 תוכן עניינים: רקע השפעת כריית חול ימי על אורגניזמים יכולת ההתאוששות מהלכים חיוניים לצמצום הפגיעה בחי ובצומח הימי פערי הידע הקריטיים לקביעת מדיניות לגבי אופן השלמת פערי הידע הכלליים סיכום פרטני לקבוצות אורגניזמים שונות חיידקים אצות, פיטופלנקטון בעמודת המים פלורה אצות רעילות, HAB(.)HARMFUL ALGAL BLOOMS - בעמודת המים מאקרואצות באזורים רדודים וסלעיים עשב ים זואופלנקטון, חסרי חוליות, מרופלנקטון בעמודת המים פאונה ופלורה ע"ג הקרקע החולית )קרקעית רכה( המינים הישיבים כולל חי-טחביים, ספוגים, אצטלנים ספוגים בלוטי ים, רכיכות, תולעים רב זיפיות לרוות דיונונים לובסטרים רכיכות רכיכות - ערכי סף תולעים רב זיפיות בקרקע בעלי חיים מסננים, כולל תולעים רב זיפיות נמטודות - ערכי סף חסרי חוליות בחוף חולי אלמוגים דגים דגים באזורים סלעיים צבים ציפורים יונקים, דולפינים

4 ב/ השפעת כריית חול ימי על אורגניזמים מידת ההשפעה של כריית חול ימי על אורגניזמים ימיים תלויה בראש ובראשונה במין הביולוגי. כמו כן, ההשפעה תלויה בעוצמת ההפרעה, משך ההפרעה, תדירות ההפרעות ושטח ההפרעה. בנוסף מידת ההשפעה תלויה בשילוב של גורמים סביבתיים נוספים כגון זיהום, טמפרטורה קיצונית וכדומה. ישנם מינים רגישים וישנם רגישים פחות, אולם לכולם יש סף שמעבר לו לא ישרדו. חשוב להבין שתגובת האורגניזמים תתכן ותהיה שונה בתלות במין הספציפי ובתנאי הסביבה בהם הוא מורגל. אין דין הרחפת חול במים צלולים כבמים עכורים וכן בטמפרטורות שונות ורמות זיהום שונות. לפיכך, מחקרים מהעולם לא תמיד יעידו על השפעות פוטנציאליות של כריית חול על האורגניזמים בישראל. המינים המקומיים עברו אדפטציה ואקלימציה לתנאים בחופי הארץ ולכן תגובתם עשויה להיות שונה ממקומות אחרים. לגבי רוב/כל הקבוצות לא התבצע מחקר מסודר בחופי הארץ ולכן יש להרחיב את הידע. יש לעבוד על המינים המקומיים ולחשוף אותם באופן מחקרי במעבדה ובים להרחפת סדימנטים ולבדוק את ההשלכות על הפיזיולוגיה, הרבייה, הגדילה ועל מחזורי החיים שלהם. פגיעה שתביא לתמותה של בעל חיים, במיוחד אם היא באזורי הטלה )צבים, לרוות דגים ועוד( עשויה להביא לפגיעה אנושה באוכלוסייה המקומית עד כדי הכחדה מקומית של מין. תמותה של מינים דומיננטיים או מינים חשובים במארג המזון תשנה את הרכב החברה כולה. כלומר בהגנה או שימור של מין מסוים יש לקחת בחשבון את תפקידו במערכת האקולוגית והאינטראקציות בין המינים. התייחסות מרשימה ומקיפה בנושא נסקרה ב"תסקיר השפעה על הסביבה - 1 חפירה ימית לחפירת חול בים הרדוד במסגרת תכנון תמ"א/ 13 ב/ 1/2 כריית חול ימי עשויה להשפיע במגוון צורות על האורגניזמים הימיים. ישנן השפעות מידיות וכאלה שהן כרוניות. בהשפעה הישירה ניתן לכלול פגיעה פיסית באוכלוסייה מעצם הכרייה של המצע עליהם הם יושבים ובעצם ההרחקה הפיסית של הסדימנט והפאונה. פגיעה כזו תהיה בעיקר באוכלוסייה הישיבה, המחופרת או צמודה לקרקע )בעלי חיים החיים בסמיכות לקרקעית שהיא הבנתוס נקראים בעלי חיים בנתיים(. ההנחה היא שכל החי הבנתי באזור הכרייה מושמד באופן ישיר ובמשך זמן קצר נמנעת 2 התיישבות. פגיעה נוספת היא עכירות המים, והרחפת סדימנטים התלויים בעומק המים. השפעות קריטיות נוספות הן הרס בית הגידול, שינויים פיסיקליים וכימיים של הסדימנטים, אובדן הכיסוי האצתי ושינוי בזרימה. שינויים בעקבות הכרייה בגודל גרגר הסדימנט כמו למשל הפיכת השטח לבוצי muddy יותר תוביל להרחקת בעלי חיים החיים בסביבה בעלת תסקיר השפעה על הסביבה - חפירה ימית לחפירת חול בים הרדוד במסגרת תכנון תמ"א /0/4 01 Byrnes, Hammer, Thibaut & Snyder. (2004). Physical and biological effects of sand mining offshore Alabama, U.S.A. Journal of Coastal Research 201:

5 גודל גרגר גדול. למשל הרחקה של סרטנים שווי רגליים )amphipod( ואפילו תולעים 3 רב-זיפיות. האורגניזמים הבנתיים הם הנפגעים העיקריים מהכרייה חלקם מורחקים מהאזור בעקבות הכרייה חלקם נפגע מחלקיקי הסדימנטים. אורגניזמים ישיבים וכאלה המחוברים לקרקע כגון צדפות ובלוטים מתים כמעט מידית כתגובה ישירה של שפיכת 3 שיירים בכמויות גדולות בתוך פרקי זמן קצרים. חלקם האחר בעיקר המסננים קולטים חלקיקי סדימנטים מהכרייה,שלהם השפעה הרסנית על בעלי חיים מסננים ( filter )feeders ועל אורגניזמים בעלי זימים. רוב הדגים ימנעו מהעכירות וייעלמו במהירות 4 ממקום הכרייה. כאשר החלק המרחף הוא אורגני הוא עלול לסתום את מערכות העיכול של יצורים מסננים. ניתן להשתמש באורגניזמים מסננים כאינדיקטורים למצב הסביבתי שכן קל יחסית לאסוף אותם, הם בעלי אורך חיים יחסית ארוך וקיימת יכולת מעקב אחרי קשוות של צדפות )לקביעת קצבי גידול, גיל תמותה(. מאחר והאורגניזמים המסננים הם ממגוון מינים, בעלי שיטות תזונה שונות ועמידות שונה לתנאי הסביבה, הם מהווים מדד טוב 3 לתנאי הסביבה 1970( al., Gordon et al., 1972, Talor et בתוך.) הניטור של הבנתוס חשוב שכן בית גידול זה מהווה קשר בין האורגניזמים המפרקים )מיחזור חומר אורגני ונוטריינטים( לבין הטורפים במערכת כגון דגים. שינויים באוכלוסיות צדפות, כולל 3 צדפות מאכל, חלזונות, דיונונים ולובסטרים המהווים מזון לדגים ישפעו על הדיג. עכירות המים יכולה להוביל לירידה ביצרנות הראשונית. במידה והעכירות איננה מתמשכת הפגיעה ביצרנות הראשונית תהיה זניחה. העכירות עשויה לפגוע ביכולת הראיה של דגים, צבים וסרטנים לזהות מזון וטורפים. במידה ועבודות הכרייה יגרמו לירידה ברמות החמצן במים צפויה תמותה של בע"ח. כאשר הסדימנט הוא אנוקסי אורגנזימים קטנים יותר יכחדו יותר, שכן אינם יכולים להגיע לפני השטח לפני שהם נלכדים בקרקע. סרטנים קטנים מגיבים לירידה בחמצן ע"י עליה באוורור ומנצלים את שארית החמצן. יש צדפות ורכיכות שיכולים להתקיים לפרק זמן קצר )שעות( במחסור בחמצן. תולעים רב זיפיות מורידות את הפעילות שלהם 3 ברמות חמצן נמוכות דבר שמאפשר להם משך זמן ארוך יותר להימלט. לעיתים הכרייה תפזר במים חומרים כימיים שעשויים לכלול נוטריינטים וכן מתכות כבדות. פיזור מתכות כבדות יביא לפגיעה באורגנזימים הימיים עד תמותה. העלייה בכמות הנוטריינטים תביא לשינויים באוכלוסיית האצות. רמות גבוהות עשויות להביא Blake, Doyle, & Cutler. (1996). Impacts and direct of sand dredging for beach renourishment on the benthic organisms and geology of the West Florida Shelf, Final Report. U.S Department of the Interior, Minerals Managment Service, Office of Intenational Activities and Marine Minerals, Herndone, Va. 109 pp. Hammer, Balcom, Cruickshank & Morgan. (1993). Synthesis and Analysis of existing information regarding environmental effects of marine mining. Final Report by Continental Shelf Associates, Inc. for the US Department of the Interior, Minerals Management Service, Office of International Activities and Marine Minerals, Herndon, VA, OCS Study MMS,

6 לפריחה של אצות כולל אצות רעילות. באזור הכרייה תתכן פגיעת רעש בזמן הכרייה, שעשוי להשפיע למרחקים גדולים. נחקר בעיקר ביונקים ימיים ויפורט בהמשך. היקף השטח שנפגע באופן ישיר הוא עד 0-4 ק"מ. ככל שהמרחק גדל מספר המינים שישרוד גדל. במצע קשה כגון סלעי כורכר תת ימיים יש לקחת בחשבון פרמטרים נוספים כגון מועדי רבייה. השפעה ארוכת טווח יכולה להיות על התיישבות של לרוות ובכך להשפיע על חידוש וריענון אוכלוסיות. בעיה נוספת היא חומרים רעילים שיכולים להגדיל את שטח ההשפעה של הכרייה. ההשפעה של חרסית על דגים וחסרי חוליות היא נמוכה יחסית ורק בריכוז של 011 גרם לליטר נגרמה תמותה ל- 01%. חלזונות קטנים הם בין הרגישים. המינים הרגישים הומתו ביתר קלות בטמפרטורות גבוהות. יש לפיכך לבדוק את ההשלכות של הכרייה בטמפרטורה של מי הים בקיץ על האורגניזמים באזורנו. אופי הכרייה הינו משמעותי מבחינת ההשפעה על חברת הבנתוס ויש להבדיל בין כרייה "רדודה" שבמהלכה מוסרת שכבה עליונה עד עומק של 4 מ' בשטח נרחב לבין כרייה "עמוקה" אך מוגבלת בשטחה שבה נחפר מעין בור ומוסרת שכבה עבה עד כדי 41 מ'. בכרייה רדודה נגרם נזק משמעותי בשטח רחב מכיוון שמרבית בעלי החיים שחיים 5 בסדימנט מרוכזים ב- 11 ס"מ העליונים. ממחקר שנערך בהולנד ועקב אחר השפעות של כריית חול על אוכלוסיית הבנתוס בקרקעית רכה עולה כי כרייה רדודה פגעה באופן קשה באוכלוסיית הצדפה Donax vittatus ופרטים בוגרים ממין זה לא נראו גם כעבור שנתיים ממועד הכרייה. בנוסף, נראה כי אוכלוסיית המאקרו פאונה )אורגניזמים 5 גדולים( התאוששה אך נצפו יותר מינים אופורטוניסטים )בעיקר תולעים רב זיפיות(. כרייה עמוקה יצרה אזור של בור שבמעקב שנערך כעבור 01 חודשים נראה כי חברת הבנתוס התאוששה אך נצפו הבדלים במבנה החברה, בביומסה ובצפיפות לעומת הערכים שנצפו לפני הכרייה. כעבור 2 שנים חלה התאוששות מלאה של חברת הבנתוס ולא ניתן היה להבחין בהבדלים בין האזור החפור והאזור שסביבו. גודל השטח, תדירות ומשך הכרייה )לדוגמה כאשר הכרייה היא במשך 1-2 שעות 4 במהלך 42 שעות הסדימנט מספיק לשקוע ולהימהל (, וכן קצב חילוף המים ישנה את מידת הנזק לאורגניזמים ולחברה. כמו כן יש חשיבות למועד הכרייה כאשר ההשפעה על החיים בקרקעית תהיה נמוכה יותר בחורף מאשר בקיץ, בקיץ יש לאורגניזמים יותר 4 סיכוי להבריא בגלל קצב הגידול המהיר יותר שלהם. 4 בעלי חיים ישיבים פגיעים יותר. יש בתי גידול רגישים יותר לדוגמה שוניות אלמוגים, בהם ירידה דרסטית עד 88% בצפיפות האורגניזמים בעקבות כרייה נשמרת גם כעבור 6 שנה. Phua, Van Den Akker, Baretta & Van Dalfsen. (2004). Ecological effects of sand extraction in the North Sea. Report of University of Porto, 22 pp. Hitchcock, Newell & Seiderer. (2002). Integrated report on the impact of marine aggregate dredging on physical and biological resources of the sea bed. U.S. Department of the Interior, Minerals Management Service, International Activities and Marine Minerals Division (INTERMAR), Washington, D.C. OCS Report Number

7 יכולת ההתאוששות מידת ההתאוששות תלויה בגודל החלקיקים )סדימנטים( והטופוגרפיה שנוצרת בעקבות הכרייה. באזורים חופיים העברה ע"י זרמים וערבול יורידו באופן דרסטי את העכירות תוך 1-01 שעות. באזורים בהם יש ערבול גבוה וגלים ההשפעה הטבעית לעיתים גבוהה בהשוואה לחפירה. יש חשיבות לכיסוי בסדימנט לדיפוזיה של חמצן לתוך המצע. ייתכן מצב שהסדימנט לאחר הכרייה יהי דומה למצב טרם הכרייה ואז קצב ההתיישבות יהיה מהיר. תזמון העבודה כך שנמנעים מכרייה בתקופת שיא ההתיישבות בחודשים החמים יאפשר 2 התאוששות מהירה גם כן. באזורים בהם היו קודם מינים סתגלנים יותר )opportunistic( ועמידים לעקות צפויה התאוששות מהירה יותר. אזורים הומוגנים מבחינת בית הגידול 7 והמינים שבו הסמוכים לאזור הכרייה, יאפשרו הגירה של מינים לאזורי הכרייה. הוצע קודם הכרייה לשמר אזור ללא כרייה שישמש פוטנציאלי להתיישבות מחדש של 8 לרוות באזור בו תבוצע כרייה. ההתיישבות מחדש וההגירה יכולה להביא לשינוי מגוון המינים והרכב החברה באזור. לאחר הכרייה נוצרת בעיה למינים לחזור ולהתיישב על הקרקע. בתחנה בה הייתה לפני הכרייה צדפות )Tellina( הייתה התיישבות חוזרת ל 01% כעבור שנה. בתחנה אחרת בה שלטו צדפות אחרות יש שינויים בהרכב הפאונה בעקבות הכרייה עד כדי הכחדה כמעט מוחלטת ובהמשך יש התיישבות איטית של 3 רכיכות. במים רדודים )08 מ'( בפלורידה באזור עם ערבול גבוה, הראו התאוששות לפחות כעבור 9 חודשים מהכרייה )בהמשך נראה היה שההתאוששות לא מלאה אולי בגלל ביוב 3,9 באזור(. באזור סחיפה )אזור עם זרמים( תתכן חזרה למצב הקודם לכרייה תוך 6 חודשים. ככל שהחלק העליון פחות פגוע כך ההתיישבות חזרה תהיה מהירה יותר. התיישבות מחדש תלויה באזור: במים ממוזגים תוך חודש, 1 חודשים ועד שנה לעומת שנים באזור הארקטי. משך התאוששות בפלורידה היה של 01 שנים. ההתאוששות מבחינת מגוון ושכיחות היא לרוב 0-1 שנים, קצב ההתאוששות תלוי 11,9 במחזור החיים של המינים השליטים באזור וכן בהתאם לתכונות הסדימנט והרכב Van Dolah, Calder & Knott. (1984). Effects of Dredging and Open-Water Disposal on Benthic Macroinvertebrates in a South Carolina Estuary. Estuaries, 7(1): Jutte, Van Dolah & Gayes. (2002). The recovery of benthic communities following offshore dredging activities in Myrtle Beach, South Carolina. Shore and Beach: 70(3): Saloman, Naughton & Aylor. (1982). Benthic community response to dredging borrow pits, Panama City Beach, Florida. U.S. Army, Corps of Engineers, Coastal Engineering Research Center, Misc. Rpt. 82-3, 138 pp. Greene. (2005). Beach Nourishment: A Review of the Biological and Physical Impacts. ASMFC Habitat management Series # 7. pp Johnson & Nelson. (1985). Biological effects of dredging in an offshore borrow area. Biological Sciences, 3:

8 12 המינים ויכול לקחת שנים רבות. ההבדלים הרבים בין האזורים השונים מצריכים מחקר מקומי בכדי להבין את השפעות הכרייה באזורינו. מהלכים חיוניים לצמצום הפגיעה בחי ובצומח הימי 0. איסוף מידע מקדים לאורך שנים של אזורים מייצגים שמאפיינים את בית הגידול. 4. היכרות, זיהוי ואפיון התנאים הסביבתיים ואוכלוסיות המינים השונים באזור בו 3 מתכוונים לבצע את הכרייה. 1. יצירת רשימת מינים שבהם אין לפגוע בשום מקרה. 2. שטח פגיעה קטן, משך כרייה קצר, אי ביצוע כרייה באזורים סמוכים לאזורי שמורות טבע ולאזורים בעלי מינים נדירים או כרייה בעונת הרבייה. 1. עדיפות לכרייה באזורים דלים במינים, אזורים פגועים )מזוהמים(. פערי הידע הקריטיים לקביעת מדיניות למרות שקיימים מחקרים שונים וסקרים על אורגניזמים ימיים בים תיכון ובמפרץ חיפה, כולל ניטורים לאומיים ומקומיים, אין לנו ידע מקיף ומסודר לאורך החוף מצפון לדרום ומקו החוף אל הים הפתוח. ברוב המקרים אין אנו יודעים מי הם האורגניזמים השונים באזורים השונים, מה התנאים הקריטיים לקיומם, מה תפוצתם ומהם מחזורי החיים שלהם. השלמת פערי ידע אלה קריטית לקבלת החלטות מושכלת. פערי ידע ספציפיים לכל קבוצת אורגניזמים ניתנת פרטנית בחלק הבא. לגבי אופן השלמת פערי הידע הכלליים יש צורך בהתייחסות כללית לכל הפרויקטים ולא רק לפרויקט בודד. יש להקים או לקבוע גוף שירכז את הידע הקיים ע"פ האזורים השונים ובע"ח השונים. יש לבצע סקר מקיף באזורים שונים של כלל האוכלוסיות המצויות בו תוך הגדרת בית הגידול. יש לבצע חתכים מקו החוף ועד הים העמוק הפתוח מצפון הארץ ועד דרומה. לפחות פעמיים בשנה לאורך שנים. יש לכלול במעקב הזה אזורים מוגנים ופגועים. יש לבצע סקר מקדים לזיהוי המשתנים בכל האזור שבסמוך לאזור הכרייה. יש למצוא מימון רב שנתי למחקרים שיבדקו את השפעת ההפרעות השונות על האורגניזמים המקומיים. יש לבצע מעקב מסודר לאורך שנים אחרי אזורים בהם נעשית כרייה לאפיון יכולת ההתחדשות של השטח. בהנחה שיש תכניות ידועות לאזורים בהם צפויה להתחיל כריית חול כמו במפרץ חיפה, יש לצאת בקול קורא לחוקרים שיציעו ניטור ומחקרים שיחקרו וייבדקו את Wilber & Stern. (1992). A re-examination of infaunal studies that accompany beach nourishment projects. Proc Natl. Conf. Beach Preserv. Tech. pp:

9 השפעת הכרייה במפרץ על האורגניזמים. יש להתחיל בניטור חודשי של כלל האורגניזמים: חיידקים, אצות, רכיכות, דגים ויונקים עוד טרם הכרייה, לבחור מכל קבוצה מינים מייצגים שייבדקו במרחקים שונים מאזור הכרייה ולאורך השנה. הבדיקות צריכות לכלול צפיפות, גודל ומחזור חיים. 8. יש לנצל את עבודת הכרייה הצפויה במפרץ חיפה כמקרה בוחן לאזורנו. יש להשקיע במחקרים לפני, תוך כדי ולאחר התהליך. עבודות מפרץ חיפה הינם הזדמנות פז לבחינת תהליכים והשפעות הכרייה על אורגניזמים, חברות ובתי גידול וכן בחינת תהליך סדימנטולוגי, אימות מודלים ועוד. 9. צריכה להיות הכרות עם מינים פולשים בסביבה הקרובה. 01.יש לאפשר התערבות במהלך הפרויקטים להצלה של מינים. 00. יש לתכנן מה הן הפעולות הנכונות לשיקום ואישוש של האזור הפגוע כולל ביצוע מחקרים לגבי המינים שנעלמו והמינים שיחדרו לאזור הכרייה. סיכום פרטני לקבוצות אורגניזמים שונות המידע המופיע פה נאסף ממחקרים מאזורים שונים בעולם, על מינים דומים, לעיתים מינים קרובים ולעיתים שונים. ניתן להניח שבאופן כללי ההשפעה בחופי הארץ של כרייה תהיה דומה. למרות האמור יש לזכור שבתנאי סביבה שונים תגובת האורגניזמים תתכן ותהיה שונה: אין ספק שרמות הסף של הרגישות של אותו המין שונה בתנאי סביבה שונים והחברה תגיב אחרת באזורים שונים. יש לזכור המינים בארץ בחלקם שונים גנטית מאותו המין בשאר העולם ואפילו בחופים אחרים בים תיכון. המינים המקומיים עברו אדפטציה ואקלימציה לתנאים החופי הארץ ולכן תגובתם עשויה להיות שונה. לגבי רוב/כל הקבוצות לא התבצע מחקר מסודר בחופי הארץ ולכן יש להרחיב את הידע. יש לעבוד על המינים המקומיים ולחשוף אותם באופן מחקרי במעבדה ובים להרחפת סדימנטים ולבדוק את ההשלכות על הפיזיולוגיה, רביה, גדילה, מחזורי חיים שלהם. חיידקים חיידקים ווירוסים נמצאים בעמודת המים כמו גם בקרקעית הים. למרות חשיבותם הרבה למערכת הימית מתבצעים בעיקר מחקרים נקודתיים על אורגנזימים אלה. באזורים החופיים מתבצע ניטור מוסדר לזהוי אוכלוסיות פתוגניות אולם אין מעקב מוסדר אחר האוכלוסיות הטבעיות בים. 9

10 משך הפגיעה הרחפה והעלאת כמות הפחמן האורגני פריחה מקומית תתכן גם של חיידקים פתוגנים. קיים סיכון להחדרת בקטריות פתוגניות לסביבה המימית כגון,enterococci בזמן ההרחפה, אפשרי של בקטריות צואתיות הוא חול הים עצמו,שבו הוכח כי הם מתרבים.,13,14,151 כמויות חיידקים המצויות בקרקעית ומה הטריגר להתפרצות אוכלוסיות בגוף המים יש לבצע ניטור של עמודת המים והקרקעית וכן מעקב שוטף בכל שלב של העבודה. אצות, פיטופלנקטון בעמודת המים פלורה אוכלוסיות הפיטופלנקטון בים תיכון דומה בהרכבה לאוכלוסיות באוקיינוסים, מיעוט הנוטריינטים מונע פריחה מסיבית של אצות. קרוב לחופי הארץ סמוך ליבשה, שפכי נחלים ובאזורים מים רדודים המאפשרים ערבול של עמודת המים עד הקרקעית מוכרת תופעה של פריחה לרוב בעונות המעבר. כל תוספת של נוטריינטים תוביל לשינוי בחברת האצות בכמות ובהרכב בעוד שזיהום יוביל לפגיעה באוכלוסיות הטבעיות משך הפגיעה עכירות המים - הקטנת חדירות האור, ירידה בעוצמת האור, יהיה הבדל גם בספקטרום האור שכן הסדימנטים מפזרים יותר באור כחול מאשר באדום. ירידה ביצרנות הראשונית, שינוי בהרכב ובצפיפות. בשטח כרייה מסחרי )שטח של 211 קמ"ר( נמצאה ירידה של 11% ביצרנות הראשונית עליה בכמות מתכות כבדות ירידה ביצרנות הראשונית, שינוי בהרכב ובצפיפות עליה בריכוז הנוטריינטים עליה ביצרנות הראשונית ופריחת אצות מקומית במידה ותחלופת המים מהירה. וזאת נחשבים כזניחים. במקרה של עכירות דומה להשפעה של יום מעונן, בהתחשב בכך שהשובל לרוב קטן מבחינה מרחבית. זמנית 4 יש מידע על אוכלוסיות האצות בים רק בחלק מחופי הארץ, לא נבדקה בשטח השפעה ישירה של עכירות. יש לזהות את האוכלוסיות המקומיות ולעקוב אחרי השינויים בעקבות כריית חול Heaney, Sams, Wing, Marshall, Brenner, Dufour & Wade. (2009). Contact with beach sand among beachgoers and risk of illness. American Journal of Epidemiology, 170(2): Heaney, Sams, Dufour, Brenner, Haugland, Chern, Wing, Marshall, Love & Serre. (2012). Fecal indicators in sand, sand contact, and risk of enteric illness among beachgoers. Epidemiology, (Cambridge, Mass.) 23:95. Yamahara, Walters & Boehm. (2009). Growth of enterococci in unaltered, unseeded beach sands subjected to tidal wetting. Applied Environmental Microbiology, 75(6):

11 אצות רעילות, HAB(.)Harmful algal Blooms - בעמודת המים בחופי הארץ יש מינים רעילים, לרוב בריכוזים נמוכים. צפיפות האצות הרעילות גבוהה יותר באזורים חופיים קרוב לנמלים ולכלובי דגים. מידי פעם בעקבות עליה בריכוזי נוטריינטים מתפתחת פריחה של אצות הכוללת אצות רעילות. 1 נושא מיקרואצות רעילות וסיכויי היווצרות HAB מוזכר מספר פעמים בתסקיר החול. בקצרה, בסקרים שנערכו באתרי כרייה אפשריים בחיפה ובניצנים נעשה ניסיון לזהות ציסטות )גופי קיימא( של אצות בסדימנט, וכן ניסוי ל"החזרה לחיים" של שלבי קיימא כאלה. אמנם התגלו מספר ציסטות של מיקרואצות החשודות כרעילות, וחלק מהאצות הללו אף חזרו לגדול כאשר הסדימנט הודגר בתנאים המתאימים, אולם מספר הציסטות שזוהה היה קטן יחסית, והמינים בעלי הפוטנציאל הרעיל אמנם גדלו אך לא יצרו פריחות )נתונים אלה מוזכרים בכרך א' של תסקיר החול(. תוצאות אלו, יחד עם חוסר ההכרות של DHI עם מקרים מהספרות שבהם כריית חול גרמה לפריחת אצות, מציעים שהסיכוי לפריחות רעילות קטן. מצד שני, למרות ש- HAB לא תוארו באופן מסודר בסביבה הימית בארץ, מקרים כאלה מתוארים ממזרח הים התיכון, כולל מיוון ומטורקיה. כמו כן, יש לפחות מקרה אחד מתועד מ של פריחה במפרץ חיפה של האצה Gymnodinium breve )המייצרת, בין היתר, את הרעלן,)brevetoxin שבמהלכה נצפתה גם תמותת דגים )דוח חיא"ל 4119(. בנוסף, בתסקירים שונים שבוצעו על ידי חיא"ל ועל ידי DHI נמצאו מספרי ציסטות ששונים בשני סדרי גודל, והוצע שמספר הציסטות, ואולי גם יכולתן לנבוט, עשויים להשתנות עונתית. לפיכך, אי אפשר, כרגע, להגדיר פריחות רעילות של מיקרואצות כגורם סיכון בהסתברות גבוהה. אולם, יש לתת את הדעת על כך שהאפשרות לכך קיימת, ולהוסיף מספר אספקטים הן בבדיקות לפני הכרייה והן כמרכיבי ניטור בזמן הכרייה. הגורם המשפיע תגובת האורגניזם טווח הפגיעה משך הפגיעה עליה בריכוז נוטריינטים, או שילוב תנאים שיאפשרו פריחה שלהן פריחה, בהנחה שקרוב לחוף יש אצות בודדות )אינוקולום( שהן רעילות טרם הכרייה HAB מקומית אבל עשויה לגרום לתמותה של דגים ועד פגיעה בבני אדם. זמנית מבחינת האצות, אולם הסיכוי לפריחות חוזרות תגבר ככל שהמערכת תופרע בקצב עולה. מהם ריכוזי נוטריינטים שמשמשים ערכי סף לפריחה של המינים בחופי הארץ בתנאי המקומיים השונים. הימנעות מכרייה באזורים עשירים בנוטרינטים )שפד"ן, כלובי דגים וכדומה(. לפני הכרייה: 0. אנו מציעים לבצע בדיקות עונתיות של מספר הציסטות בסדימנט, וכן של יכולת הנביטה שלהן, באתרי הכרייה המתוכננים. 4. אנו מציעים לבצע ניטור של ריכוזי כלורופיל במים באמצעות חישה מרחוק, 00

12 כפי שמוצע כעת לגבי חומר חלקיקי, ולשלב ניטור כזה עם בדיקה עונתית של הרכב הפיטופלנקטון במים, בדגש על בדיקת נוכחות של מינים בעלי יכולת לייצר רעלנים. מדידת הרכב הפלנקטון יכול להתבצע באמצעות מיקרוסקופיה )כפי שמקובל היום(, אולם אנו ממליצים לנצל שיטות מולקולאריות )PCR( שהן יותר רגישות, יותר זולות ואינן דורשות כח אדם מומחה באותה רמה כפי שנדרש לזיהוי מיקרוסקופי. במידה וישנן עונות בהן ריכוזי הכלורופיל במים, הציסטות בסדימנט ו/או יכולת הנביטה שלהן גדולה במיוחד, נמליץ להמנע מכרייה בעונות אלו. במהלך הכרייה: אנו ממליצים להמשיך בניטור כפי שמוצע למעלה )לפני הכרייה(, אך להגדיל את הרזולוציה בזמן של הבדיקות על מנת לאפשר להגיב בזמן להתפתחות פריחה, על ידי הפסקת הכרייה ו/או יידוע גורמים נוספים כגון משרד החקלאות או משרד הבריאות. ניטור ברזולוציה גבוהה יכול להתבצע על בסיס צילומי לוויין יומיים, וניטור בשטח יכול להתבצע על בסיס חודשי, כאשר תוצאות הלוויין משמשות להפעלה של ניטורים נוספים במידת הצורך. אנו מציעים להוסיף ניטור של רעלנים מומסים במים באמצעות דוגמים פסיביים. דוגמים כאלה מורכבים משקיות ובהן שרף מתאים HP-,XAD-16( 20 ואחרים(. שקיות אלה מושארות במים לפרקי זמן ארוכים )בדר"כ שבועות(, ואח"כ השרף נאסף ובאמצעות ספקטרומטרית מאסות ניתן לזהות ולכמת חומרים שהיו במים. דוגמים כאלה יכולים לזהות מגוון רעלנים מ אצות, וכן חומרים נוספים שעשויים להיות מורחפים במהלך הכרייה כגון שאריות חומרי הדברה. כמובן שיש צורך לבצע מספר דגימות כאלה גם לפני תחילת הכרייה על מנת ייצר "קו בסיס" מתאים..1.2 מאקרואצות באזורים רדודים וסלעיים אוכלוסיות המאקרואצות נחקרות באופן רציף לאורך השנים באופן נקודתי ובשנים האחרונות גם ע"י חיא"ל במספר חופים. באוכלוסיות המאקרואצות חלים שינויים גדולים בהתאם לתנאי הסביבה )מצע גידול סלעי, חופי, עונות, גאות שפל(. סדימנטציה, פגיעה פיזית ועכירות סדימנטים מהחפירות יכסו את משטחי האצות ועשויים להוביל לתמותה. הרגישות של האצות תלוית מין ומבנה פיזי. ואיכלוס תיפגע רגישים מינים של רבייה מוגבלת, מאוד השרידות תהיה מחדש יהיה מוגבל. שינוי אפשרי בגידול וברביה מקומית )באזור הכרייה לא ישארו מאקרואצות(, יתכן שינוי בתפוצה. האוכלוסייה תתכן ותוחלף בהתאם לסוג המצע שיהיה, תתכן פלישה של משך הפגיעה מינים אחרים - שינוי פאזה ביולוגי נישות חדשות ייפתחו למינים יותר עמידים )או סמוכים מאזורים אקוטיפים/גנוטיפים algae) calcareous )או and turf אפילו רחוקים) אשר פוטנציאלית יובילו לשינויים במבנה החברה. 17,16,1 אין מעקב אחרי שינויים בחופי הארץ בעקבות כריית חול. Littler, Martz & Littler. (1983). Effects of recurrent sand deposition on rocky intertidal organisms: importance of substrate heterogeneity in a fluctuating environment. Marine Ecology Progress Series, 11(2): Piazzi, Gennaro & Balata. (2012). Threats to macroalgal coralligenous assemblages in the Mediterranean Sea. Marine Pollution Bulletin, 64:

13 לבצע מעקב רציף באוכלוסיות האצות לאורך חופי הארץ באזורים בהם יש צפי לכרייה לעומת אזורים מוגנים )שמורות( כבסיס ידע. עשב ים Cymodocea nodosa גלית גבוהה נדרש מינימום של 01% מקרינת השמש ליצירת משטחי עשב. עומק מרבי 11 מ' משך הפגיעה עכירות ירידה בקצב גידול ויצרנות ראשונית מקומי במידה והעכירות תמשך לאורך זמן האוכלוסייה המקומית תכחד 19,18 תפוצה בחוף הישראלי. מיפוי בסונר צד וצלילה מתבצע במסגרת עבודת תואר שני של אורי שפירא באוניברסיטת חיפה בהנחיית דרור אנג'ל ודורית סיון. לבצע ניטור לאורך חופי הארץ באזורים השונים לזיהוי אוכלוסיות של עשב ים בהם יש צפי לכרייה לעומת אזורים מוגנים )שמורות( כבסיס ידע זואופלנקטון, חסרי חוליות, מרופלנקטון בעמודת המים הזואופלנקטון מהווים חלק משמעותי במארג המזון המקשר בין היצרנים הראשונים לבין האורגניזמים הגדולים כגון דגים, צבים וכדומה. למרות שקיים ידע בסיסי על האוכלוסיות של הזואופלנקטון בחופי הארץ הידע איננו רציף או מקיף. משך הפגיעה סדימנטים, יכולת סינון שנפגעת פגיעה במיקרואצות )המזון( פגיעה בתנועה הזימים וירידה בראיה, תמותה מקומית, בתוך עמודת המים עצמה ההשפעה של החלקיקים על היצורים החיים נחשבת כזניחה בגלל השטח הקטן ומשך החשיפה הקצר זמנית 4 יפגעו מבליעה של החלקיקים הקטנים במיוחד באם הם רעילים. בעקבות הכרייה עשוי להיות שחרור של נוטריינטים לגוף המים שיביא לשינוי מקומי במגוון המינים והיצרנות. ההשפעה הכללית תלויה בסוג, משך וגודל שובל החול, תכונות האזור והמינים המעורבים. מאחר והריכוז יורד עם הזמן ועם המרחק מה ההשפעה המרחבית תהיה נמוכה. אומנם יש קליטה של חלקיקים ע"י הזואופלנקטון אבל לא הייתה השפעה משמעותית למעט מעט עליה בריכוז המתכות הכבדות בגופם. Essink. (1999). Ecological effects of dumping of dredged sediments; options for management. Journal of Coastal Conservation, 5(1): Duarte. (1991). Seagrass depth limits. Aquatic Botany, 40(4):

14 20,4 כמעט ולא מתבצע ניטור ואו מחקר בנושא זואופלנקטון בעמודת המים לבצע דיגום של זואופלנקטון בחופי הארץ. ולבדוק השפעת כרייה עליו. משך הפגיעה פאונה ופלורה ע"ג הקרקע החולית )קרקעית רכה( תנאים אנארוביים כתוצאה מחשיפה של חומר אורגני בזמן הכרייה. תמותה מקומית האוכלוסייה תתכן ותוחלף. משך הפגיעה 1 האוכלוסיות כמעט ולא נחקרות באזורים שאינם פגועים ובעומק רחוק מהחוף. לחקור ולסקור יותר. המינים הישיבים כולל חי-טחביים, ספוגים, אצטלנים סדימנטציה מינים רגישים ימותו מקומית החלפת המינים במינים עמידים לסדמנטציה משך הפגיעה דוגמאות למינים שיעלמו: Cladocora cespitosa Ostrea edulis 22,21,1 מי הם המינים הרגישים? מה עוצמת הסדימנטציה שתוביל לתמותה. כרוני וסף אקוטי?. עריכת מחקר שיבדוק את השאלות הנ "ל מהו סף ספוגים סדימנטציה בין הספוגיים החיים בים התיכון ישנם כאלה העמידים לשיעור סדימנטציה של 7 גר/מ"ר וסה"כ מוצקים מורחפים של 18 מג"ל בעוד אחרים יכולים לעמוד בפחות מ- 3 גר/מ"ר Hanson, Chester & Cross. (1982). Potential assimilation by and effects on oceanic zooplankton of metals from manganese nodule fragments discharged from planned ocean mining operations. National Marine Fisheries Service, Southeast Fisheries Center, Beaufort Laboratory. pp. 79. Saiz-Salinas & Urkiaga-Alberdi. (1999) Faunal responses to turbidity in a man-modified bay (Bilbao, Spain). Marine Environmental Research. 47: Brown, Tissier, Scoffin & Tudhope. (1990). Evaluation of the environmental impact of dredging on intertidal coral reefs at KO Phuket, Thailand, using ecological and physiological parameters Marine Ecology Progress Series, 65:

15 משך הפגיעה 23,1 מי הם המינים הרגישים בחופי הארץ? לתמותה. מהו סף כרוני וסף אקוטי?. עריכת מחקר שיבדוק את השאלות הנ "ל משך הפגיעה סדימנטציה סדימנטציה בעקבות רוחות/ באזורים סלעיים במקסיקו מה עוצמת הסדימנטציה שתוביל ערבול שינתה את הרכב אוכלוסיית הספוגים 24 יש מחקר מועט על ספוגים בחופי הארץ )פרופ' מיכה אילן אונ' תל אביב(. להרחיב את הידע הקיים. מי הם המינים שישנם באזורים השונים ומה ההשפעות של הכרייה על הספוגים מה יכולת העמידות שלהם והשינויים שיחולו בחברה. בלוטי ים, רכיכות, תולעים רב זיפיות לרוות משך הפגיעה דיונונים לובסטרים שינוי מצע הגידול אי התיישבות ותמותה מקומית לאורך זמן ארוך לא נעשה מחקר מסודר בנושא לגבי המינים המקומיים. למרות שיש מידע חלקי מנטורים לגבי תפוצת של חלק מהמינים. לבחור מינים שליטים/חשובים בחופי הארץ ולבדוק את ההשפעה של סוג המצע על תפוצתם סדימנטים דיונונים היו פחות עמידים והלרוות שלהם היו עמידות יותר מהבוגרים. לובסטרים נמצאו כעמידים לסדימנט דק. 4 מה תהיה מה חשיבותם? מה הם אזורי תפוצה? מי המינים שיש בחופי הארץ? תגובתם לכרייה מחקר שישלים את הידע. Carballo, Sánchez-Moyano & García-Gómez. (1994). Taxonomic and ecological remarks on boring sponges (Clionidae) from the Straits of Gibraltar (southern Spain): tentative bioindicators? Zool. J. Linn. Soc., 112: Carballo. (2006). Effect of natural sedimentation on the structure of tropical rocky sponge assemblages. Ecoscience, 13(1):

16 רכיכות זוהי קבוצה גדולה של אורגניזמים מוגנים שנפוצה בקרקעית הים לאורך החוף ובכל עומקי קרקעית. יש ידע חלקי על קבוצה זו בעיקר במים הרדודים. מינים רבים המצויים בים תיכון הם מינים מהגרים שדחקו את המינים המקומיים. משך הפגיעה סדימנטציה העמידות הגבוה ביותר נמצאה ע"י צדפות מאכל וצדפות בעלות שלד רך. כרייה לא הגדילה תמותה של צדפות. רכיכות נפגעו רק בתוך אזור הכרייה בתוך הבוץ ולא נצפו פגיעות במרחק של 69 ו- 166 מטר. בעכירות של 411 מ"ג טיט, לרוות של צדפות מאכל שרדו לפחות 02 שעות )זמן מספיק להתיישבות של ביצים(. בניסוי אחר הלרוות שרדו 28 שעות גם בריכוז גבוה של סדימנט 01 גרם לליטר. לא נמצאה השפעה על צדפות בטווחים קצרים של 28 ו- 96 שעות של 81 גרם 4 לליטר סדימנט. יש לזכור שכרייה מתמשכת יכולה להגדיל את הפגיעה. כרייה טין יהרוג את מרבית הצדפות, יש מינים עמידים יותר כגון, borealis Astarte Astarte borealis and Corbula gibba Spisula, Mactra, Venus and Cardium המינים Veremolpa micra ו-, undulata Paphia שייעלמו ראשונים יהיו בין הראשונים שיתיישבו באזורים הנקיים. הפגיעה היא ישירה )מהחפירה( ועקיפה בעקבות הסדימנטציה. בהונג קונג הופיעה עד מרחק של 4 ק"מ. נמל הונג קונג כעבור שנתיים יש שינויים באוכלוסיית הרכיכות, חלזונות וצדפות במספר ובגודל הפרטים. השינויים הם ספציפיים למין. התופעה תלויה ברמת הזיהום ובתדירות הגרירות באזור קודם לכרייה. יש מיני צדפות שפחות רגישות. 25 ההשפעה על המינים המקומיים לא נבדקה. לבצע מחקר לזיהוי המינים המקומיים, תפוצתם, וההשלכות של כרייה עליהם. צדפות Mytilus edulis סדימנטציה פגיעה ביכולת הסינון מזון מקומית הבדל Danish Wadden Sea גודל הזימים קטן בהשוואה לאלה שב- waters Baltic משך הפגיעה שמיוחס להבדל בריכוזי סדימנטים. העברה של פרטים מאזור Wadden Sea אל North Sea הראתה יכולת אדפטציה. 18 רכיכה Ostrea edulis סדימנטציה רגישות גבוה מקומית תסקיר השפעה על הסביבה חפירה תכנון תמ"א 13 /ב/ 0/4 ימית לחפירת חול בים הרדוד במסגרת Morton, B. (1996). The subsidiary impacts of dredging (and trawling) on a subtidal benthic molluscan community in the southern waters of Hong Kong. Marine Pollution Bulletin, 32(10):

17 18 צדפה Meretrix casta סדימנטציה פגיעה ביכולת סינון מזון השפעה של הכרייה במשך 01 שנים על המסננים ירידה ב 01% משך הפגיעה Meretrix casta בעקבות כרייה בגואה 26 מאוכלוסיית הצדפה Mya arenaria סדימנטציה פגיעה ביכולת סינון מזון שינוי בהתנהגות, פגיעה במטבוליזם ובגדילה בסדימנט החולי-טיני. חצי מאוכלוסיית צדפות אלה ימות תחת עומס קטן מ- 01 ס"מ של סדימנט. 28,27 צדפות מסננות בתוך הקרקע סדימנטציה מעל 25 מ"ג /ל תמותה 29,1 צדפות מאכל Callista chione, Murex sp., Cerastoderma edule Ensis siliqua כרייה במשך 1 חודשים בספרד נעלמו כמעט לחלוטין מקומי גם כעבור 1 שנים מספרן פוחת משך הפגיעה 31,30 Parulekar, Ansari & Ingole. (1986). Effect of mining activities on the clam fisheries and bottom fauna of Goa estuaries. Proceedings: Animal Sciences, 95(3): Emerson, Grant & Rowell. (1990). Indirect effects of clam digging on the viability of soft-shell clams, Mya arenaria L. Netherlands Journal of Sea Research, 27(1): Grant & Thorpe. (1991). Effects of suspended sediment on growth, respiration, and excretion of the soft-shell clam (Mya arenaria). Canadian Journal of Fisheries and Aquatic Sciences, 48(7): Kiørboe & Møhlenberg. (1981). Particle selection in suspension-feeding bi-valves. Marine Ecology Progress Series 5: Boyd, Limpenny, Rees & Cooper. (2005). The effects of marine sand and gravel extraction on the macrobenthos at a commercial dredging site (results 6 years post-dredging). ICES Journal of Marine Science, 62(2):

18 רכיכות - ערכי סף 18 פגיעה ירידה של עד 44 מ"ג לליטר רכוז סדמנטים צדפות - מסננות 11% ביכול הסינון suspended matter (SPM) הסינון יורד ל- 1 מעל 411 מ"ג לליטר 18 פגיעה מעל 0-4 ס "מ כיסוי סדימנט חלזונות ישיבים וצדפות מאכל תולעים רב זיפיות בקרקע שינוי מצע הגידול התיישבות לאחר הכרייה מקומית מינים שלא היו קודם יתיישבו באזור משך הפגיעה 10 עליהם? תשפיע הכרייה איך אזור? בכל שקיימים המינים מי מי המינים שצפויים להתיישב לאחר הכרייה? להשלים את הידע החסר על מספר מחקרים. כרייה ותמותה של צדפות השתלטות של תולעים רב זיפיות אופורטוניסטים כגון Capitella capitat 31 Malacoceros sp. ו- בעלי חיים מסננים, כולל תולעים רב זיפיות משך הפגיעה סדימנטציה פגיעה ביכולת קליטת המזון, קצב קליטה צדפות מסננות סלקטיבית פחות יפגעו 32,1 פגיעה בבעלי החיים על המצע הקשה עלולה להיות מערכתית: החל מהכחדה לאפיין מקומית של מינים וכלה בשינויים לבית הגידול של רכסי הכורכר יש מינים משמעותיים למערכת. יש לאפיין מינים משמעותיים למערכת ולקבוע את מידת ההשפעה עליהם ויכולת ההתאוששות. סדימנטציה עד שבוע ירידה בקצב הגדול van Dalfsen, Essink, Toxvigmadsen, Birklund, Romero & Manzanera. (2000). Differential response of macrozoobenthos to marine sand extraction in the North Sea and the Western Mediterranean. ICES Journal of Marine Science, 57(5): Last, Hendrick, Beveridge & Davies (2011). Measuring the effects of suspended particulate matter and smothering on the behaviour, growth and survival of key species found in areas associated with aggregate dredging. Report for the Marine Aggregate Levy Sustainability Fund, Project MEPF 08/P pp

19 מקומית זמנית, יכולת התאוששות מהירה, קצב ריבוי מהיר משך הפגיעה 18,33,1 מה מידת הפגיעה של המינים המקומיים לכרייה? מהם רמות הסף? מהם קצבי הגידול של המינים המקומיים בתנאי הסביבה המקומיים? מחקר ששלים את הידע החסר. נמטודות - ערכי סף כיסוי בסדימנט עד 01 ס"מ כיסוי בסדימנט דומה למצוי באזור באופן טבעי נמטודות )מאזור שפכי נהרות( שורדות 18 חסרי חוליות בחוף חולי ל באזור כרייה בנחלי חוף בניו-זילנד בו עכירות עלתה מ NTU,NTU שנמצאה בקורלציה לכמות החלקיקים המרחפים, יש ירידה משמעותית בצפיפות חסרי החוליות )של 9-21%(, כמו גם במדד עושר המינים. בין הגורמים להשפעה הזו נכללת ירידה ביצרנות ראשונית, ירידה ברכוז חמצן מומס, שקיעה של סדימנטים על גוף חסרי החוליות ושטח הזימים לדעתם ערך קטן מ- 1 גרם ל-מ ימנע פגיעה. סדימנטציה. פגיעה בסינון פגיעה הוערכה בכ 01% לאזור מפרץ חיפה 1 השפעה של סדימנטים על המינים המקומיים. לקבוע השפעה של סדימנטציה באזורים שונים על המינים המקומיים אפשר להשוות את ההשפעה הצפויה גם לאזורי שפכי נחלים בהם האורגניזמים נחשפים לאורך שנים לסדימנטציה. Lisbjerg, Petersen & Dahl (2002). Biologikse effekter af råstofindvinding på epifauna. Danmarks Miljøundersøgelser. Faglig rapport fra DMU nr pp. Quinn, Davies-Colley, Hickey, Vickers & Ryan (1992). Effects of clay discharges on streams. Hydrobiologia, 248(3):

20 אלמוגים בים תיכון רוב המינים הם מינים של מים עמוקים אולי יש מספר מינים קטן המצוי בקרבת החוף. במפרץ אילת כל המערכת האקולוגית מבוססת עליהם. ירידה שינוים הידרודינמיים, פגיעה ישירה הרחקה של האלמוגים, כרייה באיכות המים, הרחפה ושקיעה של סדימנטים, הפחתה באור, הפחתה בזמינות המזון פגיעה ירידה בקצב הגידול, שינוים בהרכב החברה, תמותה של אלמוגים, ביכולת ההתיישבות באזורים כמו במפרץ אילת כרייה תביא להרס השונית ללא יכולת התחדשות הסקלה והסיכונים לשונית תלויים בגודל וסוג בפרויקט משך הפגיעה ובתנאים המקומיים. 35 בעקבות כיסוי בסדינמט בעקבות כריית חול. תמותה של אלמוגים לגודל ולכמות הסדימנט יש חשיבות גדולה, חלקים גדולים האלמוגים לא הצליחו להרחיק. ברדוד יש פגיעה באלמוגים בעוד שבעמוק 01 מטר יש פחות פגיעה. משך הפגיעה כשיש הרחקה של הסדימנטים כמו בהונג קונג בעקבות סערות חורף תתכן 36 התאוששות של האלמוגים 11,35,37 המרחק שהומלץ למנוע פגיעה באלמוגים תלויה בפרקציה של הסדימנט שנוצרת clay),(silt and במקרה של טין או חרסית מומלץ לפחות 4 מיל מרחק ועומק מינימום של 01 מטר )מתוך 38( במידה ויהיה צורך לבצע כרייה במפרץ אילת הדבר יחייב בדיקה מקיפה שכן מדובר בנכס לאומי שיפגע. ויש להתייחס לדוח 35 רמות ההשפעה של סדימנטים מורחפים על אלמוגים בסינגפור ע"פ 35. כמות הסדימנט סדימנט מעל 1 מ"ג לליטר סדימנט מעל 1 מ"ג לליטר סדימנט מעל 01 מ"ג לליטר סדימנט מעל 1 מ"ג לליטר תדירות פחות מ 0% מהזמן פחות מ- 01% מהזמן פחות מ 0% מהזמן פחות מ 41% מהזמן מידת ההשפעה אין השפעה השפעה נמוכה מאוד השפעה נמוכה מאוד השפעה נמוכה Jury, Foster, Smith & Driscoll. (2011). Overview of PIANC Report dredging and port construction around coral reefs. Proceedings of the 20th Australasian Coastal and Ocean Engineering Conference 2011 and the 13th Australasian Port and Harbour Conference Hodgson. (1994). The environmental impact of marine dredging in Hong Kong. Coast. Manag. Trop. Asia 2, 1-8. Supriharyono. (2004). Effects of sand mining on coral reefs in Riau Islands. Journal of Coastal Development, 7(2): de Jonge.(1983). Relations between annual dredging activities, SPM-concentrations and the development of the tidal regime in the Ems estuary. Can. J. Fish. Aquat. Sci. 40 (Suppl. 1):

21 סדימנט מעל 01 מ"ג לליטר סדימנט מעל 01 מ"ג לליטר סדימנט מעל 1 מ"ג לליטר סדימנט מעל 41 מ"ג לליטר סדימנט מעל 01 מ"ג לליטר פחות מ- 1% מהזמן פחות מ- 41% מהזמן יותר מ- 41% מהזמן יותר מ- 1% מהזמן יותר מ- 41% מהזמן השפעה נמוכה השפעה בנונית השפעה בנונית השפעה גבוהה השפעה גבוהה דגים אוכלוסיות הדגים בחופי הארץ סובלות בירידה במספר המינים והפרטים )בעיקר בגלל דיג( ושינוי בהרכב החברה בעקבות הגירה של מינים רבים מים סוף. יש לאתר את האוכלוסיות הקיימות והייחודיות ולמנוע פגיעה במזונם ובית גידולם. משך הפגיעה עכירות, שינוי בעוצמה, ספקטרום והקוטביות של האור ירידה ביכולת תפיסת טרף. מידת ההשפעה תלוי במין הדג וגודלו וכן בסוג הטרף וגודלו. במימי חוף הולנד המינים (Clupea harengus) and Herring Limanda ( התרחקו מהמים העכורים מ 0961 sprat (Sprattus sprattus).pleuronectes platessa נעלמו ואת מקומם תפסו )limanda 18 עכירות, סדימנטציה הגירה, בעיה בתפיסת מזון, נזק לזימים, ירידה בקצב גידול, פגיעה בנקודות השרצה. מקומית במידה והפגיעה היא בדור הצעיר, לרוות ביצים, פגיעה ארוכת טווח יותר. 39,1 0. השפעת עכירות במים על שדה האור התת-ימי )כולל קיטוב( - מדידות ומודלים. 4. השפעת שינויים בשדה האור התת-ימי כתוצאה מעכירות על מערכות הראייה של בעלי חיים ימיים 1. השפעה של שינויים במערכות הראייה של בעלי חיים ימיים כתוצאה מעכירות במים על שרידות בעלי החיים 2. קצבי שינוי בעכירות המים )הידרודינמיקה( לעומת קצבי שינוי במערכות הראיה של בעלי חיים )פלסטיות במערכת הראיה(( ההשפעה על אורגניזמים שוחים, דגים פלגיים ההשפעה הפוטנציאלית של שובל הסידמנט פוחתת בעקבות יכולתם להתרחק מהאזור. מיני דגים שונים מגיבים אחרת חלקם בהתאם למשך החשיפה ואחרים לריכוז. העמידות לסדימנט מורחף משתנה ממין למין ותלויה בגודל ובסוג החלקיקים. ההשפעה הרעילה של הסדימנט על הדגים היא פיסיקלית שכן חוסמת את הזימים. עכירות של ppm הביאה לתמותת דגים תוך 41 יום וביציהם תוך 6 -ימים. Threshold קו הגבול לדגי herring בים הצפוני היה 09.1 מ"ג לליטר )לחלקיקים בגודל של 2.1 מיקרומטר( לחלקיקים גסים שמכילים 11% חול Newcombe & Jensen. (1996). Channel suspended sediment and fisheries: a synthesis for quantitative assessment of risk and impact. North American Journal of Fisheries Management, 16(4):

22 משך הפגיעה הוא 11.1 מ"ג לליטר. ההשפעה של הרחפה תהיה גדולה יותר במים עמוקים )צלולים( בהשוואה למים חופיים. סדימנט מרחף יכול לסתום את הזימים של דגים. וכמות הגדולה מ- 270ppm גורמת למחלה בסנפירים. טורפים הנעזרים בראיה כגון מקרלים יתרחקו מהאזור המורחף ויחזרו כשהעכירות תעלם. לטורפים המשתמשים בחוש הריח העכירות פחות 4 תפריע. 4 מי הם המינים הרגישים בארץ? מה ספי התגובה שלהם? מהם אזורי ועונות ההטלה? יש לוודא שאין פגיעה באזורי הטלה של דגים ובאזורים החיוניים לקיום/השרדות הדגים. דגים צעירים בדר"כ נמצאים באזורים חופיים והם רגישים יותר לשינויים בסביבה, כולל שינויים קטנים. שינויים שישפיעו על 40 הישרדות הצעירים וגודל האוכלוסייה עכירות עליה מ- 1 NTU ל- 41 NTU ול- 11 NTU מורידה את התגובה של לתפיסת טרף salmon Uncorhynchus kisutch ב- 14% ו- 64% בהתאמה. דבר דומה נמצא לגבי פורל. Oncorhynchus mykiss )ניסוי מעבדה( עליה מ- 1 NTU ל- 01 NTU ו- NTU11 מורידה את התגובה של לתפיסת טרף הפורל ל- 81% ו- 21% בהתאמה. 41 דגים באזורים סלעיים משך הפגיעה סדימנטציה הדגים הרגשים יתרחקו מקומית אולם קריטית באזור סלעי המינים הללו יוחלפו עם מינים עמידים לסדימנטציה ויתכן שינוי במארג המזון )מינים צמחונים שישנו את הרכב /כמות האצות( 42,1 מי הם המינים בכל אזור? איפה נמצאים אזורי הטלה? מהן עונות רביה? מי הם המינים הרגישים? מי הם המינים הפולשים לאזור? השלמת פערי ידע על ידי מחקר ותסקירי סביבה של האזורים השונים כולל אזורים מוגנים וכאלה שצפויים להיפגע מהכרייה. כמו כן לבצע מחקר על ההשפעה של הכרייה על הדגים. Brooks, Quaid & Sulak. (2003). Assessment of fish communities associated with offshore sand banks and shoals in the northeastern Gulf of Mexico. Cruise Report Sabine U.S. Geological Survey; Minerals Management Service, OCS Sand and Gravel. 20 pp. Barrett, Grossman & Rosenfeld. (1992). Turbidity-induced changes in reactive distance of rainbow trout. Transactions of the American Fisheries Society, 121(4): Sala, Kizilkaya, Yildirim & Ballesteros. (2011). Alien marine fishes deplete algal biomass in the eastern Mediterranean. PLoS ONE 6(2): e

23 צבים הצבים בים בסכנת הכחדה, כל פרט הינו חשוב להישרדותם, תגובת האורגניזם משך הפגיעה 10 כרייה, עכירות כרייה, פגעיה ביכולת לכידת טרף, ההטלה ים תיכונית הכחדת האוכלוסייה המקומית מניעת פגיעה בצבי ים הפרעת רעש, פגיעה פיסית פגיעה בנקודות תגובת האורגניזם יש למנוע שימוש בעונות בהן ידוע שצבים נמצאים באזור. יש להשתמש באמצעים דוחי צבים, בעיקר מדובר במיגון פיזי על הראש השואב שמונע מצבים להתקרב לראש. לפני ותוך כדי העבודה יש לאסוף צבים על ידי מכמורתנים ולשחרר אותם באזור אחר. יש הוראות מיוחדות לעבודה שכזו. הפעלת המחפרון בצורה שיישאר על הקרקעית מירב הזמן. שימוש ברשת סינון גודל עין 01 ס"מ לבחינת הזרם הנכנס לאוניה. מילוי דו"ח על האמצעים והעבודה ועל היתקלות בצבים ושליחתו לרגולטור המתאים. חופרת מדלגת Hopper dredger פגיעה פיסית בגלל מהירות הפלגה גבוה מוות מקומי משך הפגיעה פגיעה באוכלוסייה של מין בסכנת הכחדה. 43 יש להשתמש בטכנולוגיה המקטינה פגיעה זו וכמו כן להשתמש בתצפיתנים מנוסים, שימוש במתקן נגד כניסת צבים למשאבה, השארת ראש השאיבה על הקרקעית בכל תנאי למעט כאשר המשאבה סגורה, כאשר יש לכוון את הראש לפס שאיבה הבא וכן כאשר יש סכנה כלשהי לכלי השיט. יש להשתמש במכמורתן מיוחד לאיסוף צבים מהקרקעית העובר לפני החופרת. צבים שיילכדו ישוחררו במקום אחר Baird & Associates Ltd. and Research Planning Inc. (2004). Review of existing and emerging environmentally friendly offshore dredging technologies. US Department of the Interior, Minerals Management Service. OCS Report

24 ציפורים כרייה הרחפת סדימנטים פגיעה בביוטה אם יש השפעה היא מקומית 44,4 יונקים, דולפינים האזור החופי הרדוד הוא מקום מחייתם הקבוע )נצפים כל השנה( של שני מיני לוויתנאים. הדולפינן המצוי,Tursiops truncatus אשר נצפה לאורך החוף כולו והדולפין המצוי delphis),(delphinus אשר נצפה בעיקר מתל אביב דרומה. לגבי שני המינים, לא ידוע על אזור מסוים שהוא חיוני עבור האוכלוסייה. מינים אחרים חיים בעומק או מגיעים עונתית/אנקדוטלית. פער הידע העיקרי הוא לגבי שינויים בניצול השטח בעקבות רעשי הכרייה. אם הם בורחים ושומרים מרחק במהלך כל הכרייה ואפילו לא חוזרים במשך שנה או יותר עד שלוקח למארג הבנתוני לשחזר את עצמו, משך זמן הפעילות הקצר והשטח המצומצם, בהתאמה, מבטיחים שלא יגרם חסך משמעותי בות המחייה. אם נשארים, או חוזרים במהלך העבודה, עלולים לצבור נזק שמיעתי. מפורטות לגבי הכרייה המתוכננת במפרץ חיפה מצורפות וכבר מיושמות. ניתן לאמצן לתכניות עתידיות. 1 משך הפגיעה רעש טבלאת ספים )מרחק 0. במידה ויישארו באזור המורעש, עלולים לצבור נזק מ הקול( לסוגי לאוזן הפנימית. כן תיפגע התקשורת בין הפרטים בגלל הפגיעות השונים, אפקט המיסוך (masking) של הרעש. המתייחסת למפרץ 4. צפויים להידחות למרחק של 4-1 קילומטר. לא ידוע חיפה, מצורפת בנפרד על איזשהו אתר קריטי לאוכלוסייה שדחייה ממנו בהמשך. תגרום לפגיעה בה. רדיוס של מספר קילומטרים, האפקט פוחת בתלילות עם המרחק מ הרעש. רעש הניתן לזיהוי על ידי טורפים ימיים ממרחק 5 ק"מ 45 תלוי בתנאים המקומיים אך ככל שתימשך הכרייה, רק במהלך העבודה. 0. עלול להיווצר נזק כרוני בלתי הפיך אשר יפגע בעיקר אם הפרט ייחשף לסדרה של בשמיעה, Vertegaal, Heinis & Goderie. (2007). Milieueffectrapport Aanleg Maasvlakte 2 Bijlage Natuur, Havenbedrijf Rotterdam N.V. Projectorganisatie Maasvlakte 2, report 9P7008.A5/Natuur/R006/KVE/Rott1 Thomsen, McCully, Wood, Pace & White. (2009). A generic investigation into noise profiles of marine dredging in relation to the acoustic sensitivity of the marine fauna in UK waters with particular emphasis on aggregate dredging: PHASE 1, Scoping and review of key issues (p. 49)

25 אפיזודות רועשות במהלך חייו. במהלך העבודה ואולי גם למשך זמן לא ידוע 4. בסיומה. 46 פער ידע שספק אם ניתן לגבי הנזק לשמיעה, 0. להשלימו. הקשה ממה שידוע בבני אדם. פער ידע שניתן להשלים על ידי הצבת חיישנים 4. באתר ובנקודת ייעודיים להקלטת קולות דולפינים, ביקורת, טרם, בעת ולאחר תום העבודה. תצפיתנים לניטור נוכחות דולפינים במהלך הכרייה ודיווח על תצפיות לרגולטור. עגינת חיישני C-Pod סמוך לאזור הכרייה ובנקודות ביקורת )מיקומים יקבעו לגופו של כל אתר(, חודשיים לפני הכרייה, במהלכה ולמשך זמן אשר יהיה תלוי בממצאים, לאחריה. האחרון יתארך כל עוד לא תהיה עדות לחזרתם של דולפינים שנדחו, אם נדחו. רעש 2 דולפינים פוקדים פחות את שטחי ההזנה בנמל מסחרי כאשר פעילות כריית החול שם אינטנסיבית מקומית זמנית משך הפגיעה 47 עד מתי נמשך האפקט לאחר הפסקת הפעילות. עכירות 3 ירידה ביכולת איתור ולכידת מזון. רלוונטי בעיקר למי שמשתמש בחוש הראיה. מקומי זמני משך הפגיעה 4 דולפינים נסמכים על איתור בעזרת סונר ביולוגי שלנו. לא משמעותי באזור ומסוגלים לאתר טרף חבוי בחול. אחת משיטות הציד של הדולפינן המצוי היא יצירת ענני חול. חשיפה לרמות גבוהות של מתכות כבדות מהתזונה על זואופלנקטון או 4 טרף אחר שניזון ישירות או בעקיפים מפיטופלנקטון שספח מתכות כבדות. הם צפויים לרכז כיונקים טורפי על החסרים מנגנוני הפרשת מתכות כבדות, מתכות כבדות בתהליכי ביו-מגניפיקציה וביו-אקומולציה מקומי זמני משך הפגיעה 4 זה יהיה רלוונטי רק אם תתבצע כרייה בקרקעית מזוהמת כמו שפך השפדן וגם אז זה יהיה אפקט קצר מועד שלא ישפיע כמעט על ההצטברות לאורך חיי Convention on Biological Diversity. (2012). Scientific synthesis on the impacts of underwater noise on marine and coastal biodiversity and habitats. UNEP/CBD/SBSTTA/16/INF/12. pp & Pirotta, Laesser, Hardaker, Riddoch, Marcoux & Lusseau. (2013). Dredging displaces bottlenose dolphins from an urbanised foraging patch. Marine pollution bulletin, 74(1):

26 הדולפין. חשיפה לחומרים טוקסיים בעקבות הכרייה 5 עקה פיסיולוגית מקומי זמני משך הפגיעה 4 רק באם הכרייה באזורים מזוהמים מאוד. התנגשות עם כלי שייט כגון מחפורתנים וספינות עזר שמבצעים את 6 הכרייה. פציעה, מוות נקודתי זמני משך הפגיעה 4 רלוונטי ללווייתנים גדולים ולכן בעל סיכוי התרחשות נמוך באזורנו גלי ירי בתותחי אויר במידה ויתבצע סקר סייסמי באזור הכרייה 7 פגיעה משך הפגיעה 4 מקומי, רדיוס של זמני, במהלך ההפעלה 411 מ ' יש לבצע סקר סייסמי באנרגיות נמוכות. הפעלה מדורגת של עוצמות ותכיפות בכדי לאפשר התרחקות. 48 שטח השפעה של רעש כרייה חזק.. Impact zone Bottlenose dolphin Common dolphin Sea bream Goat fish Common cuttlefish Common octopus * PTS/TTS -/21 m -/21 m -/ - -/ - 2m/- 2 m/- Behaviour (Avoidance) 1.8 km 1.8 km km km - - Masking 17 km 28 km Detection 39 km 39 km 44 km 44 km <1 m <1 *PTS Permanent (hearing) Threshold Shift; TTS Temporary Threshold Shift Robinson, Theobald, Hayman, Wang, Lepper, Humphrey & Mumford. (2011). Measurement of noise arising from marine aggregate dredging operations, MALSF (MEPF Ref no. 09/P108)

27 איור 5 1 השפעות סביבתיות של כריית חול ימי 27

28 נספח: תרשים דוגמה להשפעות כרייה על אורגניזמים ימיים. יש לפתח תרשים כזה לאזורים שונים שבהם צפויה כרייה 49 נספח: השפעות הרחפת סדימנטים על אורגניזמים ימיים. Wilber & Clarke. (2001). Biological effects of suspended sediments: A review of suspended sediment impacts on fish and shellfish with relation to dredging activities in estuaries. North American Journal of Fisheries Management, 21(4),

29 29

30 31

31 30

32 32

33 33